סבא שלי נפטר.
(כן כן זה נכון)
אני מרגישה כאילו "קרעו לי את כל החוטים". אני פשוט לא מעכלת את זה . רק ארבעה ימים בבית החולים עם דלקת ריאות "קלה". וזהו. אין יותר סבא. הוא נפטר כבר ביום חמישי (לפני 4 ימים) וזה עדיין לא נקלט !!
יש כל הזמן הרבה אנשים בבית שלי שיושבים שבעה וזה לא נעים...): אני יודעת שאני צריכה לשבת איתם אבל.. כמו שאמרתי-זה לא נקלט !!!!
כדי להביע את הרגשות שלי (לפחות כאן) כתבתי שיר:
הכאב הוא רק מחורר חורים
ולפעמים, אין מתקנים
צריך לאחות את השברים
כך אמרה לי היא, ונשברה לרסיסים
גרגירי החול הם כמו זהב
לצייר עם מכחול את כדור הבדולח
שייתן לי את שיר השנהב
ורק נוכל לשכוח
...
אלי, תן לי נחמה
כתף שאוכל עליה להישען
בבקשה תן לי תשובה
לשאלה האם כאן להישאר
אולי ללכת לעולם אחר
בו אין רוע וסבל
ואם אולי נלך לעולם אחר
אין בו יותר כאב
....
הכוונה ב- עולם אחר, זה המוות (עולם המוות שבו הכול טוב ולא כואב שום דבר, הנשמה נחה שם)
מה אתם חושבים ??
;){kind=link}