עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אלה הם חיי

03/02/2013 18:19
LOVE U
יש לי חיים נורא קשים... יש בהם הרבה בעיות. משאני קטנה אנשים צוחקים עלי שיש לי משקפיים, ועד היום, אני לא ממש מקובלת, אני נורא שקטה, וילדים כל הזמן צוחקים עליי ומקניטים אותי. נמאס לי מכל הצרות האלה !!! למה לי זה קורה, ולא למישהו אחר??!! היום הייתי בחוג הריקוד שלי, ובדיוק ראיתי את הבנות המקובלות מתחבקות. זה עשה לי חשק לבכות. ילדה אחת מהחוג, שהיא לא ממש "חברה שלי" יהיה טוב לאמר, אמרה שהיא הולכת לעיר עם חברה שלי מהחוג. אמרתי לה "אפשר לבוא גם?" והיא ישר התנגדה. אפילו הבנות שקרובות אלי לא רוצות שאני יהיה לידם ובחברתם, וזה גורם לי חשק למות!!! אתם יודעים, אנשים יכלים להיות ממש אכזריים לפעמים...אין להם לב, רגשות, והם לא חושבים מה שהקורבנות מרגישים. הם פשוט מעליבים אחרים, צוחקים עליהם, ו...  פשוט הורסים להם את החיים. אני יודעת שלי הרסו. מהגן הייתה לי חברה הכי טובה כשהגענו לכיתה א' כמה בנים מהכיתה כל הזמן צחקו עליה כי היה לה ר' של רוסים ומבטא רוסי. עד כיתה ו' הם צחקו עליה הקניטו אותה הרביצו לה וגרמו לה לשבור יד אפילו!!! גם עלי הם צחקו, ועל עוד ילדה, שהיינו איתה וחברות שלה ותמכנו בה אחרי כל המקרים... אבל עלינו הם צחקו פחות, לה הם פשוט הרסו את החים!!! עכשיו כשאנחנו בחטיבה בכיתה ז', היא עברה לחטיבה רחוקה,חטיבת הכפר הירוק בתל אביב, כדי להיות יותר רחוקה מהם. תמיד כשאני אצלה או היא אצלי ואני מזכירה לה את התקופה של כיתה א' עד כיתה ו', אני מסתכלת עליה ואני רואה שהיא לא מרגישה נוח כל כך לדבר על זה.
אז בואו נעשה סדר:
בגן - מקניטים אותי כי יש לי משקפיים, וגם את חברתי הטובה ביותר
כיתה א' עד כיתה ו' - יוצרים לי ולשתי חברותיי זכרונות רעים
כיתה ז' - רוב הילדים שהיו איתי בכיתה הם עכשיו איתי בשכבה, שתי החברות שלי בבתי ספר שונים, אחת מהן בבי"ס בתל אביב כדי להדחיק
בבקשה, תעזרו לי! ניסיתי לפנות לאמא שלי, כל הזמן היא כזה "אל תתיחסי, תדחיקי, אל תסתכלי לכיוון, תחשבי שהם אוויר"... איך הם אוויר? איך לא להתייחס? הילדים האלה אחד אחד הרסו לי ולחברה שלי את החיים!!
לפעמים ההורים שלנו פשוט לא מבינים שום דבר מהחיים שלהם! הם אומרים סתם דברים, כדי שנירגע ונרגיש מוגנים ושמבינים אותנו, אבל למעשה, הם בכלל לא מבינים אותנו!!! אז למה הורים, למה אתם מפתחים אצלנו תקוות שווא?! שכל זה ייגמר, שנהיה כמו הבנות המקובלות האלה, שאוכלות הכל ונשארות רזות?.?!!?? לפעמים, אני פשוט רוצה להיות אנורקסית, אתם מבינים? לפי דעתי, יש לי כרס כלומר אני שמנה, אבל כולם אומרים לי שלא... אני מסתכלת במראה ואני רואה ילדה שמנה מאוד!!! אני מסתכלת הצידה, אני רואה ילדות.... פשוט מקלות!! ונמאס לי מזה!! אני רוקדת 4 פעמים בשבוע + 2 שיעורי ספורט בבית ספר.... ושום דבר!!!!1!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!4
עד לפעם הבאה,
אלה הם חיי -- רומי
--רומי---
יש לי חיים נורא קשים... יש בהם הרבה בעיות. משאני קטנה אנשים צוחקים עלי שיש לי משקפיים, ועד היום, אני לא ממש מקובלת, אני נורא שקטה, וילדים כל הזמן צוחקים עליי ומקניטים אותי. נמאס לי מכל הצרות האלה !!! למה לי זה קורה, ולא למישהו אחר??!! היום הייתי בחוג הריקוד שלי, ובדיוק ראיתי את הבנות המקובלות מתחבקות. זה עשה לי חשק לבכות. ילדה אחת מהחוג, שהיא לא ממש "חברה שלי" יהיה טוב לאמר, אמרה שהיא הולכת לעיר עם חברה שלי מהחוג. אמרתי לה "אפשר לבוא גם?" והיא ישר התנגדה. אפילו הבנות שקרובות אלי לא רוצות שאני יהיה לידם ובחברתם, וזה גורם לי חשק למות!!! אתם יודעים, אנשים יכלים להיות ממש אכזריים לפעמים...אין להם לב, רגשות, והם לא חושבים מה שהקורבנות מרגישים. הם פשוט מעליבים אחרים, צוחקים עליהם, ו...  פשוט הורסים להם את החיים. אני יודעת שלי הרסו. מהגן הייתה לי חברה הכי טובה כשהגענו לכיתה א' כמה בנים מהכיתה כל הזמן צחקו עליה כי היה לה ר' של רוסים ומבטא רוסי. עד כיתה ו' הם צחקו עליה הקניטו אותה הרביצו לה וגרמו לה לשבור יד אפילו!!! גם עלי הם צחקו, ועל עוד ילדה, שהיינו איתה וחברות שלה ותמכנו בה אחרי כל המקרים... אבל עלינו הם צחקו פחות, לה הם פשוט הרסו את החים!!! עכשיו כשאנחנו בחטיבה בכיתה ז', היא עברה לחטיבה רחוקה,חטיבת הכפר הירוק בתל אביב, כדי להיות יותר רחוקה מהם. תמיד כשאני אצלה או היא אצלי ואני מזכירה לה את התקופה של כיתה א' עד כיתה ו', אני מסתכלת עליה ואני רואה שהיא לא מרגישה נוח כל כך לדבר על זה.
אז בואו נעשה סדר:
בגן - מקניטים אותי כי יש לי משקפיים, וגם את חברתי הטובה ביותר
כיתה א' עד כיתה ו' - יוצרים לי ולשתי חברותיי זכרונות רעים
כיתה ז' - רוב הילדים שהיו איתי בכיתה הם עכשיו איתי בשכבה, שתי החברות שלי בבתי ספר שונים, אחת מהן בבי"ס בתל אביב כדי להדחיק
בבקשה, תעזרו לי! ניסיתי לפנות לאמא שלי, כל הזמן היא כזה "אל תתיחסי, תדחיקי, אל תסתכלי לכיוון, תחשבי שהם אוויר"... איך הם אוויר? איך לא להתייחס? הילדים האלה אחד אחד הרסו לי ולחברה שלי את החיים!!
לפעמים ההורים שלנו פשוט לא מבינים שום דבר מהחיים שלהם! הם אומרים סתם דברים, כדי שנירגע ונרגיש מוגנים ושמבינים אותנו, אבל למעשה, הם בכלל לא מבינים אותנו!!! אז למה הורים, למה אתם מפתחים אצלנו תקוות שווא?! שכל זה ייגמר, שנהיה כמו הבנות המקובלות האלה, שאוכלות הכל ונשארות רזות?.?!!?? לפעמים, אני פשוט רוצה להיות אנורקסית, אתם מבינים? לפי דעתי, יש לי כרס כלומר אני שמנה, אבל כולם אומרים לי שלא... אני מסתכלת במראה ואני רואה ילדה שמנה מאוד!!! אני מסתכלת הצידה, אני רואה ילדות.... פשוט מקלות!! ונמאס לי מזה!! אני רוקדת 4 פעמים בשבוע + 2 שיעורי ספורט בבית ספר.... ושום דבר!!!!1!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!4
עד לפעם הבאה,
אלה הם חיי -- רומי
--רומי---
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: